קדמוניות בית לחם

גבריאל ברקאי העדות ההיסטורית בית לחם היא אחת משרשרת הערים הקדומות על במת הרי יהודה . לצד חברון וירושלים היא אחת משלוש הערים ששמן נקשר במלכות בית דוד . בית לחם העתיקה מצויה במרחק של כ . 5 ו ק"מ מהדרך הראשית העוברת על גב ההר מזרחה . בדומה לירושלים היא אינה מצויה על דרך במת ההר , אלא לצידה . דרך קדומה אחרת המגיעה לבית לחם היא זו העולה מעמק האלה שממערבה . דרך נוספת מוליכה ממנה מזרחה , לתקוע , לעין גדי וים המלח . מצפון לבית לחם עוברת הדרך העולה מן השפלה , בתוואי עמק רפאים , בסעיפו העליון הדרומי של נחל שורק , העובר בין בית לחם וירושלים . עיקר חשיבותה של העיר הוא במיקומה על דרך האורך של במת ההר , בקו פרשת המים , בהיותה שומרת על מבואותיה הצפוניים של יהודה מחד , ועל המבוא הדרומי מזרחי של ירושלים הבירה , מאידך . הקטע של דרך גב ההר העובר בקרבת העיר אף נקרא על שם אחד מכינוייה של בית לחם : "דרך אפרתה" ( בר' לה , יט ; מח , ז . ( בדומה לירושלים , בית לחם היא מקום מפגש בין אוכלוסיה חקלאית המעבדת את העמקים ומדרגות ההרים שממערבה , ובין אוכלוסיית הרועים והנוודים של מדבר יהודה ממזרחה . השם בית לחם נשתמר ...  אל הספר