השלב ההיגלי-ספיקולאציה וקוהרנציה

שוב חלה תמורה בשיקול הכללי שהוביל לכינונו של לוח קאטיגוריות . שיקול זה נותח בפרק השלישי של חיבור זה . נתברר שם , כי במובנים שונים חוזר היגל לתפיסה האריסטוטלית , הגם ששוקד הוא לכלול בלוח הקאטיגוריות הרבה מן המושגים והרעיונות , שנשארו במיטאפיסיקה של אריםטו מחוץ לכתליו של לוח הקאטיגוריות , ושהקשר ביניהן לבין הקאטיגוריות האריםטוטליות הוא קשר עקיף . מכל מקום , הדגש בתפיסת אופיין הכללי של הקאטיגוריות הושם שוב בצדו האונטולוגי של השיקול : הקאטיגוריות מזוהות במושגי התבונה הטהורים , והללו—במומנטים של מהות העולם הממשי כמות שהוא . ראוי להסב את תשומת הלב לעיקרי הביקורת , שמותח היגל על תורת הקאטיגוריות של קאנט , ולדרך שבה מבקש הוא עצמו לפתור את בעיית הקאטיגוריות . פרט מעניין שנתגלה בניתוח הטכסטואלי הוא , כי ביקורת היגל על קאנט בתחומה של תורת הקאטיגוריות מתנסחת כמעט באותם מונחים שהתנסחה בהם ביקורת קאנט על הקאטיגוריות האריסטוטליות . עיקר טענתו של היגל היא שלוח הקאטיגוריות הקאנטי אינו אלא לקט אמפירי של מושגים ללא מבנה שיטתי וללא קשר פנימי ברור בין תכניו . ברם , דמיון הניסוח , אם כי חשוב הוא מבחינה היסט...  אל הספר