ביטויו המפורש של עיקרון זה מצוי בקאטיגוריה : 18 כל תנאי שתהליך ההתהוות כפוף לו במקרה פרטי כלשהו , טעמו נעוץ בין באופיה של ישות בפועל כלשהי של העולם בםועל של אותה התגשמות , בין באופיו של הסובייקט השרוי בתהליך של התגשמות . קאטיגוריית הסבר זו מכונה ' העיקרון . 'האונטולוגי ניתן גם לכנותה 'עקרון ההסבה הפועלת והתכליתית' עיקרון אונטולוגי זה פירושו שישויות בפועל הן ה ט ע מי ם היחידים ואין בלעדן כך , שלהתחקות אחרי טעמו של איזה דבר אין פירושו אלא לחפש אחר ישות בפועל אחת או יותר . יוצא מכאן שתנאי כלשהו שישות בפועל עתידה לקיימו בתהליך התהוותה מבטא עובדה הנוגעת בין ל'מבנים הפנימיים הממשיים' של ישויות בפועל אחרות כלשהן , בין ל'תבלית הסובייקטיבית' המתנה את התהליך האמור . זהו ניסוחו התמציתי של העיקרון , ונראה עתה כיצד עלינו להבינו בהקשר הרחב יותר של מערך הקאטיגוריות הווייטהדי . בקרב אי אלה ממפרשיו של וייטהד קיימת הנטייה לייחס לעיקרון האונטולוגי מקום מרכזי בין עקרונותיה של שיטתו המיטאפיסית . 30 אם מתייחסים ברצינות למערך הקאטיגוריאלי כיסוד השיטה , קשה למצוא צידוק מלא לעמדה מעין זו . העיקרון האונטולוגי ...
אל הספר