טענות יסוד אונטולוגיות אחדות של הארטמאן כאות לידי ביטוי במה שהוא מכנה 'הסכימה האונטית הבסיסית' . ( das ontische Grundschema ) אל סכימה זו מגיע הוא , לפי דבריו , לא על דרך הקונסטרוקציה או הספיקולאציה , אלא על-ידי המיתודה הקרויה בפיו 'אפוריטיקה / או Problemdenken ( בהבדל , ובניגוד , « 11 ( : « 1-ל ג 816111 < ץ . 2 ( 8 עניינה של מיתודה זו בנידון שלנו הוא להראות כי בעיית ההוויה או היש ( das Problem des Seins ) נגועה באפוריה שאין להתגבר עליה : ההוויה באשר היא , בהיותה מבוטאת על ידי המושג הכללי ביותר , אינה ניתנת לחקירה או להגדרה . לגבי כל הגדרה או איפיון שהוצעו בתולדות המחשבה להוויה ניתן להצביע על משהו שהללו אינם חלים עליו , ובכל זאת אין לשלול ממנו הוויה . זהה את ההוויה עם העצם כמשהו מתמיד ( ומנוגד להתהוית גרידא ) ותמצא כי גם להתהוות יש הוויה . הוא הדין בנסיונות לזהות את ההוויה עם המהות ( גם ללא מהותי , למקרי , יש הוויה , ( עם האינדיבידואום , עם הממשי וכיו"כ . אם נשווה — על דרך ההטרמה — את גישתו של הארטמאן לזו של אלפרד נורת וייטהד יהא עלינו להגיד : שניהם נאחזים בשלב מכריע של התפלספותם בשאלת...
אל הספר