ראינו כבר שאריסטו מבחין בין שתי משמעויות של מושג העצם , בין העצם הראשוני לעצם המשני . הבחנה זו מופיעה במפורש ביכתב . 'הקאטיגוריות כלום ניתן לראותה כדעתו הסופית של אריסטו על העצם , ואם כן , כיצד מאחד אריסטו את שתי המשמעויות הללו במושג אחד , כיצד מסביר הוא את אחדותו של העצם ? הבה ונסכם תחילה את עיקרי ההבחנה האמורה , כפי שהוצגה ביכת 3 . 'הקאטיגוריות העצם הראשוני מתואר שם ( א ) כנושא 'אחרון' כפרידיקאציה : אין לשייכו לנושא אחר , אין הוא יכול להופיע במשפט כפרידיקאט ; ( כ ) כמצע לכל קביעה : אין הוא נוכח כנושא אחר , קיומו ' נפרד' והמקרים נוכחים בו ; ( ג ) כיסוד ישותם של כל הישים , הן של הישים המקריים , והן של העצמים המשניים ; ( ד ) כאחדות של ניגודים : הגם שהוא אחד במספר מכיל הוא כתוכו ניגודים , הוא נשאר זהה עם עצמו כעוד שהקביעות ( המקריות ) הנוכחות בו נתונות לחילופים ; הוא מה שמתמיד בתוך החילופים . ואילו העצם המשני ( א ) משויך לעצם הראשוני , אך אינו נוכח בו , כלומר אף הוא קיומו נפרד ; ( ב ) הוא מכלול אותם הפרידיקאטים המעניקים לנו ידיעה על העצם הראשוני , היינו מגדירים אותו במובן האריסטוטלי של ה...
אל הספר