נוכל לסכם עתה את השיקול האריסטוטלי , שכרוך בו כינינו של לוח הקאטיגוריות . נקודת המוצא הוא המשפט במבנהו היסודי של נושא ונשוא . הקישור של נושא ונשוא , כפי שהוא מתגלה במשפטים השונים שהידיעה מתגבשת בהם מסמל—במישור הלשוני—את הקישור היסודי שבממשות ? את הקישור בין הנקבע לקביעות שעל ידן הוא נקבע . יחס ההיקבעות שבממשות מקביל ליחס הפרידיקאציה שבניסוח הלשוני ובמחשבה . מכלול הקביעות של הממשות מקביל למכלול הפרידיקאטים . האופן שבו קובעים הפרידיקאטים את הנושא משמש יסוד לחלוקה בין פרידיקאטים מהותיים ללא מהותיים או מקריים ; 28 הפרידיקאטים המהותיים מסמלים את הקביעות , שהאינדיבידואום נקבע על ידן כהכרחיות במובן זה שאין הוא יכול שלא להיקבע על ידן בלי לחדול להיות , הפרידיקאטים המקריים מסמנים את הקביעות הנוכחות אמנם באינדיבידואום , אך אינן בבחינת תנאי הכרחי להיותו מה שהוא . במכלול הפרידיקאטים המהותיים קיים סדר המבוסס על עקרון ההירארכיה לפי מידת הכלליות , שפירושו כי כל הקביעות המהותיות של אינדיבידיאום מסוים—האלמנטים של הגדרתו—מסתדרות בסולם של פרידיקאטים העולה מן ההבדל הספציפי בבסיסו , דרך מושגי מין כלליים יו...
אל הספר