אמוראי בבל לא עסקו במלאכה

תופעה מעניינת היא מן הבחינה הכלכלית ולא פחות מזה מן הבחינה החברתית שאמוראי בבל בעלי משרות ציבוריות לא היו עוסקים במלאכה לשם פרנסתם . תחילה נטעים , שיש להבחין בין עמדתם החיובית בהחלט של אמוראי בבל למלאכה ולבעלי המלאכה שתורמים ליישובו של , 'עולם לבין העובדה , שתוכח להלן , שהם עצמם לא עסקו במלאכה לשם פרנסתם : « ועל 'רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק' ראה תוספתא גיטין פ"ד ה"ו 1 בבא קמא פ"ו הי"ז 1 שם , פ"ט הי"א , שם , מכות פ"ב ה"ה . ור' ירמיה התיר בא"י לשאת רופא בשבת לשם טיפול בחוליו . ראה ירושלמי ביצה פ"א ס סע"ג . 48 ראה בכר , אגדת אמוראי א"י , כרך א , ד א" 1 , עמ' 5 ובהערה . 7 ודברי שמואל ראה גם פרקי רבינו הקדוש , גרינהוט , עמ' נד פיסקה פג , 49 המקראות והמאמרים בשבח המלאכה במקרא ובספרות חז"ל נאספו ונידונו בהרבה ספרים ובמאמרים . ראה בספרו של Strack הנזכר למעלה בהערה , 2 עמ' . 196 קלוזנר , היסטוריה של הבית השני , כרך ד , עמ' 70 מציין כמד , תנאים שהיו בעלי מלאכה . ועל כך יש להעיר , שאם ר' יוחנן לדוגמה , מכונה , 'סנדלר' אין זה עדיין מספיק כדי לקבוע שהוא היה סנדלר . אפשר שזה כינוי בלבד , ו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן