כדי להאיר את האופן שבו נתקבלה משנתו של הרבארט על ידי בני דורו רוצים אנו להזכיר כאן שני מאמרי ביקורת מפורסמים : את מאמרו של טרנדלנבורג ואת מאמרו של לוצה . טרנדלנבורג ניסח על' ) המיטאפיסיקה של , 'הרבארט תרומות היסטוריות לפילוסופיה , כרך שני ) את ביקורתו החריפה בשלושה משפטים : ( א ) הסתירות שמצא הרבארט במושגי הנסיון הכלליים אינן סתירות ; ( ב ) אילו היו סתירות , לא היתה המיטאפיסיקה של הרבארט עלולה לפתור אותן ; ( ג ) אילו היו סתירות , ואילו היה הרבארט פותר אותן , הרי היו נשארות סתירות אחרות וגדולות מהן ללא פתרון . הסתירות שמצא הרבארט בניסיון נובעות רק מתוך האופן שבו מגיע הרבארט אל קביעת מהות היש , כשהוא מגדיר את היש כפשוט ובמחוסר כל שלילה . מכיוון שהוא מניח מראש , שהיש האמיתי הוא פשוט בתכלית , ומכיוון שהיש שבו אנו נפגשים בניסיון מורכב הוא ומכיל יחסים ושלילות , מחליט הרבארט , שהיש המופיע סותר את עצמו . דרישה זו , שדרש הרבארט , היינו , שהיש יהיה פשוט ונטול כל יחסים , נבעה מתוך כך שהגדיר את חהויה כנעוצה בהכרה של 'מה שאינו ניתן לביטול' ( ראה לעיל . ( אולם אם משהו אינו ניתן לביטול , האם מוכרח הו...
אל הספר