כשאנו עומדים לסיים את הפרק על הרדר בסעיף מיוחד על יחסו ליהדות וליהודים , אין אנו רוצים ללכת בעקבות אלה המבקשים בכל מקום את היחס אל היהדות , שכנגדם נתכוון הביבליוגראף המפורסם מ . שטיינשניידר בבדיחתו הידועה . מסופר עליו , שכאשר פנה אליו אחד הצעירים מפרחי הרבנים , וביקש נושא מתאים לדוקטוראט , ענה לו שטיינשניידר : 'אין דבר פשוט מזה . פתח אנציקלופדיה כלשהי בכל מקום שהוא , טול את התיבה הראשונה , שתעורר את תשומת לבך , והוסף עליה " , "והיהודים והרי לך נושא מתאים . 'לעבודתך כשאנו באים לדון על 'הרדר והיהדות' אין נושא דיוננו צירוף מקרי ומיכאני כזה , אלא צירוף אורגאני פנימי . הרדר היה מנעוריו קשור ביהדות וביהודים . פ . מ . בארנארד ( F . M . Barnard ) הראה במאמרו 'הרדר וישראל' באיזו מידה העסיקה בעיית הקיום המתמיד של עם ישראל את הרדר כל ימיו . ההתעניינות הזאת היתד . תחילה דתית והושפעה בייחוד על ידי מורו חברו האמאן , אך היא עברה במשך הזמן גלגולים רבים . האינטרס הדתי הביא לידי אינטרס אנושי ; הרדר למד לקרוא את סיפורי המקרא 'לא כדברי הימים ולא כמשלים אלוהיים , אלא כשירה , דוגמת שירת הימרוס או שירת הבארד...
אל הספר