בשנת 1764 פירסם הפילוסוף השווייצי יצחק איזלין ספר בשם 'השערות פילוסופיות על תולדות , « 'האנושות אשר בו הסביר את תולדות האנושות כמעבר נמשך והולך לקראת תכלית חינוכית , שההשגחה קבעה אותה מראש / העמים והתקופות הפרטיים אינם אלא אמצעים וכלים שאינם עומדים ברשות עצמם . נגד ספר זה מכוון חיבורו של הרח 'גם זו פילוסופיה של ההיסטוריה לשם עיצוב האנושות' משנת , 1774 שכבר הזכרנוהו לעיל ( ראה הערה . ( 2 בחיבורו זה הרדר יוצא חוצץ נגר השקפותיו של איזלין והשקפות ההשכלה בכלל בעניין ההיסטוריה . בעצם אפשר לראות כאן חידוש המחלוקת של הנומינאליום והריאליזם , אשר מילאה תפקיד כה גדול בפילוסופיה הקודמת ( ראה כרך א , ( אלא שהיא הועברה כאן לתחום חדש : האם מותר לנו —כך נוכל לנסח את המחלוקת הזאת בתחומה החדש — לראות את העובדות ההיסטוריות הבודדות , את העם הפרטי , את התקופה המיוחדת , כאמצעי בלבד ? האם אין אנו מחויבים , בהיסטוריונים , להבין את העובדה הפרטית בפרטיותה ולהעריך אותה בסגוליותה ? נומינאליזם וריאליזם בתחום ההיסטוריה הרדר פותח את חיבורו במלים אלו : 'אין אדם בעולם שירגיש את החולשה של האיפיון הכללי יותר ממני . מצי...
אל הספר