ה. יוהאן גיאורג האמאן

במאמרו על האמאן 6 משנת 1828 מתאר העל את מצב תנועת ההשכלה הצרפתית והגרמנית ומשווה אותן זו לזו . בצרפת , הוא אומר , היה המצב כזה שלעלייתה או למרידתה של המחשבה ההשכלתית הצטרפו כל אלה שהצטיינו בגאוניות ושאר רוח וכישרון ואצילות נפש , ועל ידי כך הופיע אורח חדש זה של האמת כשהוא אפוף בזוהר כל הכשרונות . ואילו בגרמניה נתפלגה אותה הדחיפה הגדולה לשתי דרכים שונות . מן הצד האחד , טיפלו בעניין ההשכלה בשכל יבש , מתוך עקרונות של תועלתנות קרה , מתוך רדידות הרוח והדעת , מתוך התרגשויות קטנטנות או שפלות ( ובמקום של יוקרה—מתוך חמימות מה של הרגש , שנשארה בכל זאת מפוכחת . ( הללו התנגדו לכל גילוי של גאוניות , כישרון , רוח שלמה ורגש תמים . ברלין , ממשיך היגל , היתה המרכז של עשיית השכלה זאת : שם פעלו ניקולאי , מנדלסזון ואחרים ; שם הופיעה האישיות כוללת כביכול , 'הספרית הגרמנית הכללית' שבה 6 מתוך הספרות הרבה מאוד שנכתבה על האמאן , השתמשתי ( א ) במיוחד במאמר שכתב עליו היגל בשנת . 1828 מאמר זה נדפס בזמן האחרון בכרך 20 של הוצאת Glockner , 'Vermischte Schriften aus der Berliner Zeit ' ( ב ) בתולדות חייו של האמאן שכת...  אל הספר