כשאנו שומעים את שמו של ז'אן ז'אק רוסו , מיד מצרפים אנו לו את התווים שהודבקו בו בדיעה הכללית . אנו זוכרים סיסמאות כמו : 'לחזור אל הטבע ' ! 'חינוך טבעי ' ! או 'פילוסופיה של . 'הרגש אמנם , תווים אלה לא לחינם הודבקו לפילוסופיה שלו והם נכונים , אבל בשבילנו אין הם העיקר . כי הם לפי שטחם החיצוני של הדברים , ולא עוד אלא שהם דווקא מכסים את הבעיה האמיתית הגדולה , שהפילוסופיה של רוסו פותחת לפנינו . הביקורת , שביקר רוסו את החברה הצרפתית בדור שלפני המהפכה , לא היתד , מספקת כדי לתת ולהבטיח לו שם עולם . הלהיטות של המחשבה דווקא , השכלתנות העיקבית המציינת את מפעלו העיקרי , 'האמנה החב, 'רתית היא שגרמה לכך . פעולתו של רוס 1 פרצה את הגבולות של הפילוסופיה במובנה הצר ו'עשתה היסטוריה' בהיקפה הרב ביותר , ומפעלו נעשה עניין של ההיסטוריה האירופית ושל הספרות הצרפתית בכללה . אף על פי שז'אן ז'אק רוס 1 גופו נתכוון נגד כל הפיכה באלימות של הסדר החברתי , נעשה הוא לפילוסוף של המהפכה הצרפתית . סיסמאותיה : חירות ! שוויון ! אחווה ! הוטבעו ברוחה של הפילוסופיה שלו ; התחוקה של המהפכה הצרפתית , , 1793 נכתבה על ידי ר 1 בס 5 ייר...
אל הספר