פרק שלישי: היגל ומארכס

א אמנם , תחילה נראתה סטייה מופלגת כזו ממערכת השאלה האנתרופולוגית , שוודאי אין כמ 1 תה בתולדות המחשבה האנו שית . מתכוון אני לשיטת היגל , היא השיטה שהשפיעה השפ עד . מכרעת לא רק על דרו המחשבה של דור , אלא גם על עשייתו החברתית והמדינית — השפעה שנישלה את האדם האנושי הממשי ואת החברה האנושית הממשית לשום התבונה העולמית ותהליכיה הדיאלקטיים ומבניה האובייקטיביים . השפעה זו רישומיה ניכרים , כידוע , אף במחשבת הוגים שתחילתם בהיגל אלא נתרחקו ופרשו ממנו , כגון קירקג 1 ר , מבקרה של הנצרות של הזמן החדש , שאמנם תפס יותר מכל ההוגים בימינו את משמעותה של האישיות , אבל את עצם חיי האישיות ראה בצורות הדיאלקטיקה של היגל , בחינת תנועה מן היסוד האסתיטי אל היסוד המוסרי וממנו אל היסוד הדתי 1 ומן הצד השני מארכס , שנדרש בכל כובד הרצינות , יותר מכל ההוגים בימינו , לממשיותה העובדתית של החברה האנושית , אבל ח בהן ובהתפתחותו בצורות דיאלקטיות היגליאניות , בחינת תנו עה מן המשק הקיבוצי הפרימיטיבי אל הקניין הפרטי , ומכאן אל הסוציאליסט . בימי נעוריו הושפע היגל מן השאלה האנתרופולוגית בהצגתה על ידי קאנט , שאמנם עדיין לא נתפרס...  אל הספר