אילו נדרש אדם להגדיר את אפיים של חיי הדת במונחים הרחבים והכלליים ביותר ככל האפשר , יכול היה לומר ; זוהי האמונה כי קיים סדר בלתי נראה וכי טובנו העליון הוא להתאים את עצמנו התאמה האדמונית לסדר זה . אמונה זו והתאמה זו הן העמדה הדתית שבנפש . במשך השעה הזאת חפצי הוא להעיר תשומת לב על כמה מסימניה הפסיכולוגיים המיוחדים של עמדה ממין זה , עמדה שבאמונה בדבר שאין אנו יכולים לראות . כל עמדתנו—המוסרית , המעשית , הרגשית , וכן הדתית — נקבעות על ידי "האובייקטים" של תודעתנו , הדברים הקיימים לפי אמונתנו' קיום שבממשות או שבאידיאה , יחד עמנו . דברים כאלה יש שהם נוכחים בפני חושינו ויש שהם נוכחים בפני מחשבתנו בלבד . אם כה ואם כה , הריהם מעוררים בנו תגובה ; והתגובה על דברים שבמחשבה הריהי במקרים רבים חזקה , כידוע , לא פחות מן התגובה על נוכחויות מוחשות . אדרבה , יש אפילו שהיא חזקה יותר . זכר העלבון שנגרם לנו מבעיר בנו פעמים את חמתנו הרבה יותר מעצם העלבון בשער . שנגרם לנו . לא פעם אנו מתביישים במשוגותינו לאחר מעשה יותר משהתביישנו בשעת מעשה ; ובכלל , כל חיי המוסר והצניעות העליונים אשר לנו מבוססים על העובדה , שתח...
אל הספר