קיבלתי על עצמי את פתיחת הדיון על יחסי דתיים וחילונים מתוך הסתייגות מסוימת הנובעת מן החשש כי נושא זה , שהוא כה אקטואלי בתנאי החברה הישראלית , רחוק במקצת מן המציאות היהודית בגולה . שם לוחצת יותר הבעיה שנדונה הבוקר , זו של יחסי הזרמים השונים והנושא היותר כללי של קיום היהדות בסביבה חילונית . בארצות אשר בהן מרוכזת היום הגולה היהודית , המציאות המחולנת של החברה המקיפה מובנת מאליה . הוויכוחים המתעוררים בארצות הברית על משמעות ההפרדה הקונסטיטוציונית בין הדת והמדינה אינם משנים את אופי החברה שהפכה להיות חילונית ביסודה . היהודים , במידה שיש להם בכלל עניין ביהדותם , נוטים לקשור את זהותם האתנית למורשתם הדתית . מה משתמע מכך מבחינת המחויבות האישית ? על כך יחליט כל אחד . בדרך כלל , חומרת הזיקה הנורמטיבית למסורת היהודית קובעת גם את היקפם של תחומי החיים שאדם חי כיהודי . יהודי רפורמי לא יסכים לראות יהודי אורתודוקסי כיהודי שלמ יותר ממנו , אבל הוא יודה שהמסגרת היהודית של חיי יהודי אורתודוקסי הנה יותר מקיפה משלו , אבל גם היהודי הדתי חי , בסופו של דבר , בתוך חברה לא יהורית חילונית . מבחינות רבות , אופייה החילו...
אל הספר