א בעיית יסוד אחת של החינוך הועמדה על חודה של סכין בוויכוח המתנהל זה כמה שנים בארצות הברית בין אנשי התנועה הנאו אסכולסטית , ובראשם רוברט הוטשינס , לבין מייצגי שיטת החינוך הפרוגרסיבית , הבאה לביטויה השלם ביותר בכתביו ודבריו של ג'ון דיואי - הארי שבחבורת הפילוסופים האמריקניים . לפי תפיסת האסכולה הראשונה תפקיד החינוך הוא להקנות לאדם את המסורת הרוחנית של האנושות . במשך הדורות נתגלו נורמות של מחשבה והערכה , שעליהן להיהפך לקניין אישי של החניך . ישנם לימודים בעלי ערך קבוע ובלתי מתחלף - בעיקר הפילוסופיה המסורתית , הגיאומטריה האוקלידית והיצירות הספרותיות הקלסיות - שבהם נפגש התלמיד ב"אמתות , "נצחיות שתשמשנה נר לרגליו . ישנם ערכי מוסר , דת ואסתטיקה , המהווים נכסי צאן ברזל של התרבות האנושית . באמצעות החינוך יש להפכם לנכסי החניך שיהיו יקרים לו . באווירה של לימוד קלסי מסורתי תתעצב דמותו הרוחנית של החניך , המתכונן לקראת החיים . הצידה התרבותית שתינתן לו תקנה לחניך - כה טוענת התיאוריה - פרספקטיבה בחיים והשקפת עולם ברורה , שתאפשר לו אחרי כן לחיות את החיים הטובים . תפיסה זו רואה בחינוך אמצעי חיסכון , המונע...
אל הספר