א שאלה הממשיכה להטריד אותנו ואשר בניסיון להשיב עליה נמשכים אנו לכיוונים נוגדים היא שאלת אופייה של חברה יהודית דתית בימינו . למעשה , קיימים היום שני דגמים לכך : זו של השכונות החרדיות וזו של ההתיישבות הדתית . גם אלה וגם אלה מנהלים את חברתם במסגרת החברה הישראלית החילונית ; אף על פי כן , רקמתם החברתית המיוחדת עשירה למדי בכדי שאפשר יהיה לראות בהם דגמים לחברה דתית מקיפה . רוב היהודים הדתיים חיים בארץ כיחידים בחברה הכללית המקיפה , ומתארגנים רק לסיפוק צרכים ושירותים דתיים ספציפיים . לכאורה , השכונות החרדיות שומרות על אוטונומיה חברתית ותרבותית . באורח חייהם , בתלבושתם , בבירורם , בהסתייגויות - לדרגותיהן השונות - מהמדינה הישראלית , בהחרמת אמצעי התקשורת , בהימנעות מהשכלה כללית , בהזדקקות לסמכויות פנימיות ומוסדות שיפוט פנימיים - מהווים הם תת חברה שלה תת תרבות מובהקת השוללת את יסודותיה של המציאות החילונית ; כך בוודאי בתודעתם , וכך בתודעתם של זרים . ברם קיום "עצמאי" זה טפילי הוא לחברה החילונית . אני משתמש כאן במילה " טפילי" לא כשם גנאי אלא כמורה על מצב שבו גוף אחד תלוי בהנאה חד צדדית ממילוין של פונ...
אל הספר