הרשני להעיר על פסקה במאמרו של אפרים יעיר "חזק ואמץ כי אתה , "תנחל המגלה לפי דעתי מבוכה מחשבתית ובלבול מוסרי המחייבים תגובה . הכוונה לאותו חלק מדיונו המסתכם במילים : "כל האזהרות וההנחות אשר יסודם בהתחשבות בזולת הן מבוססות על . "ההדדיות האומנם ? האם התחשבותנו בגר , ביתום ובאלמנה מבוססת על הדדיות ? והרי , מטבע הדברים , בינינו לבין החלש לא תיתכן הדדיות . האם כל עקרונותינו המוסריים בטלים ומבוטלים במגעינו עם שבטים שאינם מכירים בהם ; לפחות לא בצורה שבה מבינים אנו אותם ? בדרך זו אפשר , כמובן , למצוא צידוק לכל מעשי הזוועה שבוצעו על ידי אירופים ביבשות האמריקנית והאפריקנית . בשעתו , היה צידוק כזה מקובל למדי . הטענה הייתה שסוף סוף הילידים אינם נוצרים . אין לצפות מהם להתנהגות נוצרית אלא להתנהגות ברברית . לפיכך , אין צורך להתחשב בהם . יש אולי שתי סיבות שטענה כזאת עלולה להתקבל על הדעת במבט ראשון : א . יש , אמנם , סוג חיובים המבוססים על ההדדיות . כשראשי המדינה מכריזים שהפסקת האש מחייבת אותנו רק במידה שהצד שכנגד שומר אותה , צודקים הם ללא ספק . הפסקת האש היא מעיקרה הסכם המבוסס על הדדיות . חיובים הנובעי...
אל הספר