דבריי יתייחסו לא להיבט העיוני של משנת הרב קוק כי אם לניסיונות להקנות לה משמעות אקטואלית . התיזה אשר אותה אבקש להציג היא כי אין משנה של הרב קוק הניתנת ליישום אקטואלי ; זאת , מפני שכתבי הרב קוק מלאים סתירות . הסתירות אינן מקריות . לסתירות הללו יש סיבות מספר : א . הרב קוק לא קפא על שמריו . חוויות אישיות והיסטוריות , דברים שקרא , וכן התפתחות מחשבתו העצמית הביאוהו מדי פעם לעבד מחדש את דעותיו . אפשר לציין במיוחד הבדלים בין הדעות שהביע במאמריו לפני מלחמת העולם הראשונה , ודעות שהופיעו לאחר מכן . ב . סתירות אחרות הן מהותיות ונובעות משיטתו כי גם ההשקפות האמתיות הן אמתות חלקיות וטעונות השלמה על ידי השקפות נוגדות . רק בתפיסה המקפת את הממשות הכוללת ביותר מתיישבים הניגודים . הרב קוק היה מודע לסתירות שבמחשבתו והאמין כי סופן להתיישב . מעולם לא טען כי הניגודים כפי שמופיעים הם בפנינו אינם ניגודים . ג . חלק חשוב מ"כתבי הרב קוק" אינם כתבים שנכתבו כחטיבה אחת אלא ליקוטים מרשימותיו . לא פעם מצורפים יחד כמה קטעים , אף על פי שמבחינת זמן הכתיבה , ולפעמים אפילו מבחינת העניין , אין הם שייכים ביחד . לפיכך תמצאנה ס...
אל הספר