גלות וגאולה במשנת הרב קוק

מושג הגלות במשנת הרב קוק אינו מעורר שאלות מיוחדות . בדרך כלל כשהוא מדבר על הגלות כוונתו פשוט לגלות העם מארצו . אבל מדוע נתחייב העם גלות ? ומה ההשלכות על חיי העם של עובדת היותו בגלות ? אי אפשר להבין את תשובות הרב קוק לשאלות הללו בניתוק מתפיסתו הכוללת של ייעודו של עם ישראל , ואילו ייעודו של עם ישראל , כפי שמבין אותו הרב קוק , אינו ניתן להפרדה מהשקפותיו על הפעולה האלוהית בבריאה . אשר לגאולה , לא זו בלבד שאי אפשר להבין בכלל למה מתכוון הרב קוק כאשר הוא משתמש במושג זה , ללא הרקע הכללי של השקפותיו , אלא כל ניסיון להסביר זאת ללא הצגה כלשהי של רקע זה עלול להביא לידי סילוף . לא אוכל אפוא לשחרר אתכם מעיון , שטחי ככל שיהיה , בכמה מרעיונותיו התאולוגיים היסטוריים של הרב קוק . הרב קוק תופס את הבריאה כולה כבעלת חיות , כמונעת על ידי נפש . מבחינה זו ההבדלים בין הדומם הצומח והחי הם הבדלים שבדרגה ולא במהות . העולם על כל דרגותיו מונע על ידי השאיפה לקרבת אלוהים , שאותה מפרש הרב קוק כשאיפה לשלמות אידאלית המדמה לשלמות האלוהית . רעיונות אלה כשלעצמם אינם חדשים . תפיסת הקוסמוס וחלקיה העיקריים כישויות בעלות חיים ...  אל הספר