אם ישנה בעיה תאולוגית המעסיקה היום אנשים בתחום התרבות האירופית אמריקאית הרי זו בעיית האדם . אולם הבעיה מתעוררת בצורה שונה לגמרי מזו שבה התעוררה במחשבה הדתית הקלסית . בתנ"ך , במחשבת חז"ל וההולכים בעקבותם , וכן בזרם העיקרי של המחשבה הנוצרית , מתעוררת בעייתיות לגבי האדם מתוך שהוא ניצב בתודעה מלאה לעומת בוראו . התייצבות זו של היצור לפני בוראו מולידה את תחושת הניגודים שבין השפל והרם , בין אזלת ידו של האדם לבין יכולת הבורא , בין אי ידיעת האדם לבין ידיעתו הכוללת של הבורא . בין חדלון האדם אשר כציץ יצא ויבול לבין נצחיותו של הבורא . בין חטאת האדם לבין צדקת השם - מוטיבים אופייניים לתנ"ך ואשר מופיעים באופן בולט בתפילה ובפיוט - בפרט בתפילת הימים אשר בהם עושה האדם את חשבון עולמו . תחושה זו מולידה הרהורים לגבי אפשרויותיו של האדם וערך קיומו הנהפכים לבעיה של התודעה הדתית . אבל כבר בתנ"ך ישנו ספר המטפל בבעיית האדם לא מתוך פרספקטיבה של התייחסות האדם לאלוהים כי אם מתוך ניסיון להעריך את האדם ואת אפשרויותיו כשלעצמם . זהו כמובן ספר קהלת , וזוהי הסיבה שספר זה נראה לנו כל כך זר במקרא . אף על פי כן , מהלך המחש...
אל הספר