הטקסטים שלהלן מתמקדים בקבוצה מיוחדת מתוך המחלוקות הרבות שבין בית שמאי לבית הלל . בכל אחד מן המקרים הללו , עמדותיו של אחר מן הבתים גוררות אישורם של נישואין שהם על פי הבית האחר אסורים באיסור חמור , ושהצאצאים הנולדים מהם הם ממזרים ופסולי חיתון . אם נניח ששיטות חלוקות אלו התממשו הלכה למעשה , היה הדבר מחייב , לכאורה , את המשתייכים לכל אחר מן הבתים להמנע מלהנשא למשתייכים לבית האחר , ובכך היה נוצר קרע שאינו מתאחה . הרקע המשפטי למקרה הראשון הוא חוק הייבום : אם אדם מת 'וזרע אין , 'לו על אחיו לשאת לייבם' ) ( ' את האלמנה ( דברים כה , ה-י . ( העניין המסוים שלפנינו הוא מקרה שבו חובת הייבום פוקעת משום שהנישואין אסורים ( לדוגמה , האח החי כבר נשוי לאחותה של האלמנה . ( אבל מה קורה אם למנוח היתה אישה נוספת ? לפי בית שמאי , חובת הייבום חלה כלפי האלמנה השנייה ( ;( 'צרה'ה לפי בית הלל , זיקת הייבום פוקעת לחלוטין , ונותר בעינו האיסור הכללי על אישה להנשא לאחי בעלה . התחשבות תוך מחלוקת - א . 14 משנה , יבמות א , ד בית שמאי מתירין הצרות לאחים , ובית הלל אוסרים ... ... אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין ... לא נמנע...
אל הספר