הידע היה תמיד אחת ההצדקות המרכזיות לשלטון פוליטי או לפחות - לטענה לשלטון . טיעונו של אפלטון בעד שלטון הפילוסופים ב'פוליטאה' הוא דוגמה קלאסית לכך , אך הוא גם מדגים את העובדה כי הטיעון לרב אינו .-מצליח ה'פוליטאה' היא מדינה דמיונית לחלוטין . השכלה מוסדית ומומחיות מקצועית מקנים לבני אדם מעמד כיועצים לעתים קרובות יותר משהם עושים מהם שליטים של ממש - דוגמה לדבר הוא תפקיד ה 'חכמים' בספרי המקרא ההיסטוריים ובספר משלי . הבירוקרטים המנדרינים בסין הם אולי היוצא מן הכלל הגדול בעניין זה : הם שלטו במדינה כפועל , אף על פי שהיו כפופים פורמלית לקיסר שלא צריך היה לעבור את מבחני השירות הציבורי , משום שהיה לו 'מנדט מן . 'השמים במערב , טענו לפעמים המלכים לתובנה מיוחדת ל'מסתרי , 'המדינה אבל הם שלטו בזכות מוצאם , ולא בזכות הידע שלהם , ואת פקידיהם בחרו מקרב אריסטוקרטיה שהעריכה השכלה מוסדית רק לעתים נדירות . מלכי ישראל דיהודה היו דומים למדי למלכים אחרים : הם לא ירשו את חכמתו של שלמה ( ושלמה גם לא היה השליט האידאלי בדמיון העממי ; מקום זה היה שמור לדוד , שאותו זכרו בעיקר כלוחם צעיר וכמשורר . ( כהני ישראל מזוהים במ...
אל הספר