החוק האלהי הוא המוסר . 6 ברוך שפינתה , מאמר תיאולוגי מדיני , פרקים ד-ה מאמר תיאולוגי מדיני , תרגום ח' וירשובסקי , ירושלים : מאגנס , תשכיב , עמי 56-46 בניגוד לטענתם של הרמב"ם ושל אלבו כי מטרתם של חוקי התורה היא השלמות האנושית , שפינתה מגביל את תפקידם להצלחה פוליטית . החוק האלוהי הוא לשיטתו עניין שונה לחלוטין : חוק הנתפס על ידי התבונה האנושית באשר היא , והציות לו נובע באופן 'טבעי' מידיעתנו את האל . מכאן שהמצוות הריטואליות שניתנו בסיני אינן חלק מחוק זה ; הן שייכות לסוג של חוק אלוהי פוזיטיבי המיועד לעם ישראל בלבד - וזאת רק בהיותו ישות מדינית . בטיעון זה , באופן פרדוקסלי , מתבסס שפינוזה על טענתו של הרמב"ם כי עבודת האל מתוך אהבה היא עשיית 'האמת מפני שהוא אמת' ( משנה תורה , הלכות תשובה י , ב ;( וכיוון שכך , אין עבודת האל זקוקה לגמול ארצי כמניע . פרק ד . .. לפי שאהבת אלהים היא הצלחתו העליונה ואושרו העליון של האדם והיא התכלית והמטרה של כל מעשי בני אדם , יוצא כי אין הולך אחר החוק האלהי אלא מי שדעתו נתונה לאהבת אלהים לא משום יראת העונש ולא משום אהבת כל דבר אחר , כגון תענוגות , תהילה וכדו , ' אלא ...
אל הספר