בלב המסורת היהודית ניצבים האל והספר ; ראשיתה בטענת הסמכות התקיפה והגורפת ביותר : האל הכל יכול נתן בידינו את תורתו בכתב . האל מדבר ( או לפחות דבר , ( והספר ניתן לקריאה . מה עוד נחוץ לעניין הסמכות ? למעשה , האל והספר הם רק ההתחלה , שכן ביהדות , האל דורש עם המוכן לשמוע ולעשות והספר שבו נתונים דבריו טעון פירוש , הרחבה ויישום : אין די בקריאה גרדא . כיצד יש לארגן ולהנהיג את העם הזה ? מי ידבר בשם האל בבתי הדין שלו , באספותיו , בבתי המדרש שלו ? איזה מבנה של סמכות אנושית מתחייב מסמכותם של האל והתורה ? אלה השאלות שנתייחס אליהן בכרך ראשון זה של 'המסורת הפוליטית היהודית' - שאלות שהן פוליטיות במהותן . אנו פותחים בקבלת התורה על ידי העם , עובדה שבלעדיה , כך נראה , לא היה דבר האל נשמע בעולם . מאחר שהאל הוא כל יכול , כרוכה קבלה זו בקשיים רבים , המתגלים בהרחבה בסיפורים ובטיעונים המובאים כאן . אולם הקשיים אינם גורעים מחשיבותו של אותו מעמד דרמתי בסיני שבו העם אמר 'נעשה . 'ונשמע כאן מופיע לראשונה במחשבה היהודית רעיון ההסכמה , אשר ממלא בה תפקיד גדול ומתמשך - אך לא בלעדי . המצוות שבין אדם לחברו של התורה לא ר...
אל הספר