בסיפורו 'בגדי המלך החדשים' שוטח הנס כריסטיאן אנדרסן את תמציתה של המשנה הדמוקרטית . אין כוונתי בכך לקלקל את התמימות המופלאה העולה מסיפורי ילדים בכלל ומסיפור קסום זה בפרט . עם זאת , דמותו של הילד הקטן אשר העז לומר בפומבי את אשר הכול חשבו אך לא העזו לומר , עולה לנגד עינינו שוב ושוב כאשר אנו בוחנים את הנושאים בהם עוסק ספר זה . לאמור , אם נבחרי הציבור ושלוחיו לא היו רואים את המציאות כפי שהיא - ניתן לראות בכך בעיה באבחנה ובזיהוי , חוסר תשומת לב או סתם רפות שכל . אך התעלמות מכוונת מצד גורמים שונים בחברה עליהם נרחיב בהמשך - מקומה לא יכירנה בחברה דמוקרטית . אחת מאבני היסוד של מדינה דמוקרטית מעוגנת בתפישה כי חייבת להיות הסכמה ביחס לצורך להגביל את כוחו של השלטון . הסכמה נוספת היא שהגבלת כוחו של השלטון אינה יכולה ואין הדבר רצוי , כי תעשה רק על ידי מנגנונים אשר זהו לחם חוקם . הדמוקרטיה בת זמננו מבוססת על רעיון חירות הפרט ועל זכותו של כל אדם לחופש דעה וביטוי . נקודת מוצא זו שונה לחלוטין מזו שעמדה בבסיס הדמוקרטיה האתונאית , אשר בה היו האזרחים שותפים מלאים בתהליך הפוליטי , אולם לא היו חופשיים למתוח בי...
אל הספר