מבלי לקחת בחשבון את התיקונים והשינויים , הרי שלאורך שנות קיומה של מדינת ישראל חוקקה הכנסת כגוף מכונן חוקתי אחד עשר חוקי יסוד ( אם נוציא מכלל זה את חוק יסוד תקציב המדינה שנחקק בשנה 2009 כהוראת שעה לשנים 2009 . ( 2012 בחוקי יסוד אלה אין התייחסות של ממש להגבלת הרשות המחוקקת או המבצעת מעשיית מעשים החורגים ממנהל תקין ומטוהר המידות של נבחרי הציבור עצמם . עם זאת , ניתן להבחין בכל זאת במספר סעיפי חוק יסוד , המתייחסים לטוהר המידות של נבחרי הציבור . מן הראוי לבחון כמה מהם . בראש וראשונה את חוק יסוד : הכנסת , המתייחס לסדרי בחירת ועבודת חברי הכנסת , כולל החובות והזכויות החלות על מי שאמורים לשמש כסמל ואות לכשירות ולכישורים . אכן , חוק יסור : הכנסת קובע , בין היתר , סנקציות כלפי חבר כנסת אשר פרש מסיעתו בעבור תמורה כלשהי . החשד לכלנתריזם" מצד חבר הכנסת מעצם פרישתו - הינה הפרת אמון הציבור , תוך נקיטת צעד פרלמנטרי שמניעיו פסולים . לכאורה , אמור סעיף 9 ראוי לציין בהקשר זה את הניסיונות ליישם בישראל את 'החוק , 'הנורבגי האוסר כהונה כפולה בפרלמנט ובממשלה . 10 סעיף 6 ב לחוק היסוד קובע כי חבר כנסת שפרש מסיע...
אל הספר