הכנסת , כרשות המחוקקת , אמונה על קביעת נורמות וכללי התנהגות בחברה הישראלית . חוקי מדינת ישראל אמורים לשקף את הלך הרוח הקיים בחברה , את הציפיות ואת אמות המידה המוסריות . בין השאר , כמובן , בכל הנוגע למעשים הנחשבים כניצול של עובדי ציבור את משרתם לצרכיהם הפרטיים . ברור כי קיימים מעשים , כמו מה שמכונה פרוטקציה , אשר אינם נתפשים כשחיתות חמורה . פרוטקציה אינה מוגדרת כבלתי חוקית - לפחות לפי שעה - והדבר מהווה אינדיקציה לכך שהמחוקק , וכמוהו הציבור ברובו , אכן אינו מתייחס אליה בחומרה . זאת על אף שבמדינה דמוקרטית , דוגמה ישראל , מעשים מסוג זה , כמו גם מינויים פוליטיים , לא רק שאינם בלתי חוקיים אלא מהווים חלק מן הנורמה המקובלת . אברהם לינקולן היה זה שאמר כי דמוקרטיה היא "שלטון העם , בידי העם ולמען . "העם אין ספק כי קיומה של חוקה במדינה דמוקרטית אמורה לבטא את משאלתו של לינקולן , לפיה 'מעורבותו' של העם בנעשה במדינתו תהיה מרבית . חוקה אמורה להעמיד במרכז הוויית החברה והמדינה את זכויות האדם ולחסום את הרשות המחוקקת מלחוקק חוקים העלולים לפגוע בזכויות האדם , או כאלה העומדים בסתירה לכתוב בה . כך , מדינות ש...
אל הספר