לכאורה התקיימו בתקופה זו - של ראשית שנות התשעים - התנאים לשידוד מערכות כזה , אבל בפועל השינוי המיוחל לא התרחש . מאבקה של תנועת המחאה הלך ודעך בשל כמה וכמה סיבות , הכרוכות זו בזו . הדברים יפורטו בשער השלישי של ספר זה , אך ראוי לציץ בקצרה כבר כאן את מה שהצטייר ככישלון המאבק של שנות התשעים . הסיבה הראשונה הוזכרה קודם , ומקורה בנטייה לבלבל בין היוצרות ולהגדיר כל מעשה בלתי מוסרי כשחיתות פוליטית . ואכן , לא קיימת לשחיתות פוליטית הגדרה ברורה וחד משמעית , גם לא בקרב הקהילה המחקרית . על אחת כמה נכון הדבר כאשר מדובר בתקשורת ובדעת הקהל . התוצאה היא , שלא אחת נתפשים מעשים בלתי מוסריים כמעשי שחיתות . ' התרגיל המסריח' שהוזכר לעיל , וכמוהו העריקות הפוליטיות - היוו זרזים למאבק בשחיתות בתחילת שנות התשעים . עם זאת , פרשות אלה , אף שהן מעידות על הידרדרות מוסרית שהתרחשה על רקע מאבקים שמטרתם היתה להשיג טובות הנאה פוליטיות , אישיות , אינן מתאפיינות בהכרח בשחיתות פוליטית . 'צרופה' גם דרישתו של מודעי לערבות כספית מן הליכוד - ריח רע נודף ממנה , לא פחות מהסכמת המפלגה להעניק ערבות זו , ואולם , גם היא אינה בגדר ש...
אל הספר