שתי המפלגות הגדולות , וכמוהן מפלגות הלוויין השונות , הוכיחו כי שחיתות פוליטית מאפיינת את מי שקרוב לצלחת . אם היתה בציבור תקווה כי חילופי השלטון יגררו עמם גם שינוי בנורמות המוסריות , במנהל התקין ובטוהר המידות במערכת הפוליטית ובמגזר הציבורי ככלל , הרי שתקוות אלו נתבדו . כך , למשל , בתקופה המדוברת נחשדו לא מעט ראשי רשויות מקומיות - יותר מבעבר - כמעורבים במעשי שחיתות . ראש עיריית קריית שמונה , אברהם אלוני , התייצב מיוזמתו במשטרה כדי למסור עדות על תלונות שהוגשו נגדו ביחס לנטילת כספים במרמה , קבלת טובות הנאה וניצול עובדי עירייה לצרכיו הפרטיים . סגן ראש המועצה המקומית באור יהודה נאשם בקבלה כספים במרמה . ראש עיריית אשקלון , אהרון חייבי , הוכרז על ידי המשטרה כעבריין נמלט והומלץ להעמידו לדין , כחשוד במרמה וזיוף , על שלקח מאה ושישים אלף לירות מקופת המזרח של עדת התימנים . ברוך אבו חצירא , ממלא מקום ראש עיריית אשקלון , הורשע בזיוף , קבלת ומתן שוחד , ונגזרו עליו שבע וחצי שנות מאסר בפועל על עבירות שוחד . בינואר 1978 החלה המשטרה לבדוק חשדות למעשים פליליים במועצת רמת השרון , בין השאר מצד העומד בראשה , ...
אל הספר