בשני העשורים האחרונים נחשדו , ואף הואשמו , בכירי השלטון בישראל - ראשי ממשלה , נשיאי מדינה , שרים וחברי כנסת - בפרשיות של שחיתות פוליטית ועבירות פליליות מגוונות . במרבית המקרים היו אלה אירועים בהם היה מעורב ממון רב . בשעת כתיבת דברים אלה אנו נמצאים בעשור השישי למדינת ישראל , ואין ספק כי תהליך התעצמותה של השחיתות הפוליטית משרטט גבולות חדשים לעניין זה , כאשר זו הופכת יותר ויותר להיות אישית . כך , למשל ב'פרשת , 'הולילנד בה מעורב לפי החשד מי שהיה ראש ממשלה , אהוד אולמרט , 101 ובפרשת גניבת סכומי כסף גדולים על ידי מי שהיה שר אוצר , אברהם הירשזון . זאת לעומת אותם מקרים שבהם מעשי שחיתות פוליטית התבצעו בשם האחריות הציבורית . כך או כך , האבחנה בין 'שחיתות אידיאולוגית' ל'שחיתות אישית' באה לידי ביטוי בעיקר בארבעה מרכיבים עיקריים 199 ) ( Daley , 1985 , pp . 195 . . 1 דיווחיות - ( Accountability ) הארגון אחראי בפני גורם כלשהו שמחוצה לו , כשמדובר כמי שנושא בתפקיד ציבורי הרי שהוא אחראי בפני בכיר ממנו . . 2 כשירות - ( Competence ) עיצוב ויישום המדיניות הציבורית יהיו מונחים על פי אמות מידה אובייקטיביות...
אל הספר