העתיקות 'של' משה דיין

מתוך כלל הפרשות , ויש רבות כאלו , המעידות על היעדר עכבות מוסריות מן הראוי לאזכר פרשה נוספת , אשר , לעניות דעתי , מעידה יותר מכל על זלזול קשה לא רק בשלטון החוק , אלא בעיקר על השתרשות התפישה בקרב חלקים בחברה הישראלית , כי 'הכול . 'מותר מדובר בפרשת משה דיין והעתיקות , אשר מהווה סמל לעליית מדרגה בניצול המעמד האישי לצרכים פרטיים . משה דיין , היה מוכר וידוע כחובב ארכיאולוגיה מושבע . כרמטכ" וכשר ביטחון ביצע חפירות בכל אתר שרצה . זאת ועוד , תחביבו של 'ילד הפלא הישראלי' נעשה תוך שימוש בלתי חוקי בציוד ובכוח אדם של צה"ל . בכך הוא לא רק זרע הרס באתרים ובעתיקות , אלא גרם בעיקר לנזק מוסרי וחינוכי ( רייך , . ( 2006 אם יצא לישראלים שם רע בעולם , בעטיין של תכונות כעזות מצח וחוצפה , הרי שפעילותו של משה דיין היתה אחד השיאים לעניין זה . יש לזכור כי אגף העתיקות , הגוף הממשלתי שקדם ל'רשות , 'העתיקות פעל אז בהתאם לתקנות מנדטוריות , לפיהן הוא המופקד על תיעוד אתרי עתיקות ושימורם . לכאורה , איש בישראל לא יכול היה לבצע חפירה ארכיאולוגית ללא רשותו . מסמכים מעידים על כך כי התקיים הסכם אישי בין דיין לבין שמואל יבין...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד