נדבך נוסף במכלול הגורמים לתופעות השחיתות הפוליטית העתידיות , היה מערך היחסים שבין הכוחות הפועלים במרחב הגיאוגרפי של ארץ ישראל מאורעות 1939-1936 היו תגובה ערבית לחידוש תנופת העלייה , ההתיישבות והפיתוח הכלכלי . שיתוף הפעולה שנוצר בין השלטון הבריטי להנהגת היישוב סייע לחיזוק סמכותם של המוסדות בארץ ולהרחבת תחומי פעילותם תוך שהוא נשען על חפיפה חלקית של אינטרסים בכל הנוגע לשמירת החוק והסדר . לעומת זאת , דווקא במישור המדיני הביאה סכנת המלחמה עם ' מדינות הציר' לאימוץ מדיניות שגרמה לקרע מעמיק בין ממשלת בריטניה , הנהגת היישוב והתנועה הציונית . דו"ח וודהוד , שהמליץ על ד ; סדר של חלוקת הארץ באופן שנחשב גרוע בעיני ההנהגה היהודית , ועידת השולחן העגול שנערכה בלונדון , בה השתתפו כצד מעוניין לא רק נציגי ערביי ארץ ישראל אלא גם נציגי מדינות ערב , כמו גם 'הספר הלבן' משנת 1939 וחקיקת ' חוק הקרקעות' בעקבותיו - היוו ציוני דרך בתהליך התהוותו של קרע זה . הניסיון הבריטי לבלום את המשך הקולוניזציה היהודית דחף את 'המוסדות הלאומיים' לנקיטת אמצעים בלתי לגאליים במאבקם במדיניות הבריטית ( הורביץ וליסק , . ( 1977 ככל שהת...
אל הספר