תרבות הגטו, הפרוטקציה ואי־לגאליזם מובנה

בתקופת השלטון הזר לא התאפיינה המערכת החברתית היהודית בתהליכי מודרניזציה ושינוי קיצוניים . בשונה ממדינות בהן התרחש תהליך מודרניזציה מואץ , שהוביל לשחיתות , הרי שהמדינה בדרך היתה חשופה פחות לתהליכים כאלה . בנוסף , המאפיינים הייחודיים של ממשל עצמי , ערכים אידיאליסטיים והומוגניות סוציו אקונומית , מיתנו בשלושת העשורים הראשונים של המאה העשרים את תופעת השחיתות הפוליטית . עם זאת , בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת , נוצרו התנאים והסיבות להיווצרותה ומיסודה של שחיתות כזאת לעתיד לבוא . ' תרבות , 'הגטו שתוארה לעיל , גרמה בקרב הקהילה היהודית בארץ ישראל למיסוד תופעות בפרוטקציה למקורבים ונפוטיזם קהילתי . הסיבה העיקרית להתפשטותן היתה תחושה החובה המוסרית שאפפה את היהודים בארץ ישראל , בבחינת "כל ישראל ערבין זה , "לזה אל מול כלל האויבים והמתנגדים ( דנט , ( 1972 והיא שיצרה את הבסיס למיסודם של דפוסים אנטי ממסדיים במנהל הישראלי ( וינשל , . ( 1975 תופעות מעין אלה מעידות על היעדר אבחנה בין מחויבות לכללים ולחוק לבין מחויבות למקורבים ולקהילה . קבוצות מהגרים רבות בחברה הישראלית נאלצו להתמודד עם ערכים ונורמות שה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד