תקופת השלטון הזר: המנדט הבריטי

סיומה של מלחמת העולם הראשונה הביא לקץ שלטון רב שנים של אימפריה אחה בארץ ישראל , אך הוביל לשלטון זר מסוג אחר . בשונה ממאפייני השלטון העות'מני , השלטון הבריטי ייצג מודל מערבי של ביורוקרטיה , המבוססת על היררכיה מבנית , יחסים פורמליים ולא אישיים , ומסגרת נוקשה של חוקים ותקנות , תגובה ועונש , על כל מקרה של שחיתות פוליטית . החברה הישראלית בראשיתה נתעצבה מתוך דחף ציוני אידיאולוגי . מחויבותה לציונות הזינה את הנטייה להתבדלות , עד כדי הפיכתו של היישוב היהודי בארץ למסגרת חברתית מעין אוטונומית ( הורביץ וליסק , . ( 1990 ייתכן שהסתגרות זו סייעה באופן בלתי מכוון ומודע גם להתרחקות מן המודל המערכתי פורמלי , שאפיין את הממשל הבריטי . אחד המאפיינים של התנהגות זו היה עצימת עין מכוונת ממעשי שחיתות . הקהילה היהודית , בניגוד לזו הערבית , זכתה לעידוד מצד שלטונות המנדט הבריטי - לפתח מוסדות סמי אוטונומיים , כחלק מתהליכי מיסוד הבית הלאומי היהודי וקליטת עלייה . תהליכים אלה הביאו לצמיחתו של מנהל לאומי בדמות הסוכנות היהודית . בתוקף סמכויותיה ההולכות וגדלות החליפה הסוכנות לעתים את הממשל הבריטי בקידום המודרניזציה החבר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד