הסקרים שבוחנים את אורח שמירת המצוות של יהודי ישראל מעלים בבירור כי אכן ניתן לזהות מערכת בסיסית של נהגים יהודיים שמשותפת לרוב המסורתים . ניתן לסכם מערכת נהגים זו כמרוכזת סביב ציון השבת והחגים ( ובמיוחד חג הפסח ויום הכיפורים , ( שמירת הכשרות ועריכת טקסי החיים היהודיים - כולם נהגים שנתפסים על ידי המסורתים כהכרחיים ומהותיים לזהות היהודית . " הדיונים בשמירת המצוות היהודית של המסורתים נוטים להדגיש את מה שנדמה כ"חוסר העקביות" שלה . הם מתמקדים לרוב במה שמוצג כעירוב בין המימד ה"דתי" שמאפיין מערכת נהגים זו לבין ההקשר ה"לא דתי" שבו הם מתקיימים . ואכן , הדימוי המובהק מכול של הפנומנולוגיה - או תלכיד ההתנהגויות - המסורתית , דימוי אשר בהקשרה של התרבות הישראלית מצליח לבטא גם את חוסר הנחת מהשילוב בין עולמות הדתיות והחילוניות , הוא זה של יהודים "ההולכים בשבת לבית הכנסת אך גם נוסעים בו ביום , "לים או למשחק כדורגל . הריאיונות שעומדים בבסיסו של המחקר שלפנינו , כמו גם מחקרים אתנוגרפיים אחרים מספקים שורה ארוכה של עדויות על התנהגות דומה ( ובהחלט שאין המדובר ברשימה ממצה : ( פקידת בית הכנסת בשבתות והקפדה על קי...
אל הספר