פרק זה מציג מספר בעיות במשפט האמריקאי החל על הטרדה מינית . מתוך מודעות לבעיות הללו , החוק הישראלי נוסח תוך ניסיון להימנע מהן . ראשית , במשפט האמריקאי ההטרדה המינית אינה מטופלת בחקיקה ראשית אלא בחקיקה שיפוטית , והדבר מוביל לחוסר בהירות , חוסר אחידות ושינויים בלתי צפו"ם . שנית , איסור ההטרדה המינית פותח בהקשר של דיני עבודה ולכן אינז יעיל בהקשרים חברח"ם אחרים . שלישית , ההטרדה המינית מוגדרת כפוגעת בשוויונן של נשים עובדות בלא התייחסות לפגיעה בערכים נוספים . רביעית , ההבחנה השיפוטית בין הטרדה מינית מסוג "זה חמורת זה" לבין הטרדה מינית מסוג "יצירת סביבה עוינת " יצרה סרבול ובלבול . חמישית , השימוש ב " אדם הסביר" כמבחן אובייקטיבי החדיר יסוד שמרני אל תוך חחום משפטי שנועד להיזח רפורמטור . בהתייחס לנקודות אלה , המשפט הישראלי מטפל בהטרדה מינית בחקיקה ראשית מפורטת ; הוא הרחיב את הבסיס הערכי של איסור ההטרדה , הרחיב אח האיסור לכל תחומי החיים החברתיים , ונמנע מן ההבחנה בין סוגי ההטרדה המינית וגם מן השימוש ב " אדם הסביר . " הפרק מתייחס גם למספר הבדלים ספציפיים בין זכויות וחובות של מעבידים ועובדים בהקשר ...
אל הספר