סעיפיו הראשונים של פרק זה מצביעים על חלק מן הבעייתיות בשימוש במושג השוויון בכלל , ובהקשר של הטרדה מינית בפרט . שני הקשיים העיקריים הם הזיהוי הליברלי הרווח של השוויון עם החירות [ ה " שלילית , ['' והשימוש הנפוץ בנוסחת השוויון האריסטוטלית . סעיפיו הבאים של הפרק מציעים אח הכבוד הסגולי ובבור המחיה כבסיסים חלופיים להמשגת ההטרדה המינית . הסעיף האחרון מציג את הדרת הכבוד , שהיא סוג כבוד שונה ונבדל מן הכבוד הסגולי וכבוד המחיה . בעקבות התאוריה הפמיניסטית האמריקאית , המשפט האמריקאי מכיר בהטרדה מינית של אישה בעבודה כפגיעה בזכותה לשוויון בעבודה . החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית אימץ גישה זו , אך הוא מדגיש גם ובעיקר את הפגיעה שההטרדה המינית פוגעת בכבוד האדם : זה של הנפגעת , זה של ציבור הנשים כולו וזה של הקהילה בכללותה ( ראו סעיף 1 לחוק . ( החוק הישראלי בחר בגישה זו משני טעמים : ראשית , מפני שמושגית נכון להגדיר את ההטרדה המינית כפוגעת בכבוד האדם , ושנית מפני שבמציאות החברתית , התרבותית והמשפטית של ישראל , כבוד האדם הוא ערך הליבה שראוי לקשור אליו את נזקה של ההטרדה המינית . במקומות אחרים 8 פיתחתי טענות ...
אל הספר