בתקשורת הערבית הכתובה והמשודרת רבים האזכורים והפרשנויות שניתנו לפעילות הישראלית . פעולות הצבא הישראלי נתפסות כמכוונות נגד אזרחים , פליטים שלווים היושבים על אדמתם . ישראל , לעומת זאת , מוצגת כתוקפן , והיא רואה בפעולות התוקפניות אקט של הגנה עצמית . הדוברים הערבים אינם מקבלים את עמדת ישראל ביחס למניעיה , ונוטים להוסיף מטרות ומניעים נסתרים חובקי עולם לפעולות הישראליות . המניעים העיקריים החוזרים על עצמם הם . . 1 תאוות התפשטות חסרת רסן של ישראל כדי לכונן את מלכות ישראל 5 השלמה וכדי להרחיב את גבולותיה . : גלאב פאשא כותב בזיכרונותיו כי כבר אחרי המלחמה ובעקבות התבוסה בפלסטין , בהפגנות 2 בנובמבר , 1948 השמיעה לעברו האוכלוסייה קריאות להתפטר , והוטחו בו כינויים כמו בוגד ושקרן . דרישה זו רק התחזקה בעקבות פעולות גמול ישראליות שבהן נהרגו תושבים בגדה , וכן בעקבות ההפגנות נגד ברית בגדד שהובילו לבסוף לפיטוריו . John Bagot Giubb , A Soldier withthe Arabs , pp . 419-428 4 כפי שהראיתי בפרק , 'ב בצד המצרי החלה ההסתננות המצרית החבלנית כבר בסוף 1953 בהיקפים קטנים ובמגבלות מסוימות . בעקבות פעולת עזה ב 29-28 ב...
אל הספר