ג. ההסתננות מרצועת עזה ממרס 1955 עד אוקטובר 1956 (מפעולת עזה עד מבצע קדש)

ב 28 בפברואר 1955 פלשה ישראל לעזה ופוצצה בפעולה צבאית תחנת רכבת ובסיס מצרי . בפעולה נהרגו 37 חיילים ואזרח אחד . הכוחות הישראליים חזרו ללא פגע . מניתוח דוחות ועדת שביתת הנשק עולה התמונה כי בתקופה שקדמה לפעולת עזה לא נרשמו תקריות חריגות ופעולות חבלה מרכזיות שביצעו 156 מסתננים פרטיים . הסיבה לכך הייתה הצעדים שנקט המשטר המצרי לצמצום תופעת ההסתננות , כפי שעלה מסיכום הדיון אצל מושל הרצועה . עם זאת , כפי שהוצג לעיל , בוצעה בפברואר 1955 פעילות משמעותית של הסתננות לרחובות 157 ולראשון לציון לצורכי מודיעין . הפעולה אכן צמצמה לזמן מה את ממרי ההסתננות , אולם היא השפיעה באופן דרמטי על המשך ההסלמה בין ישראל למצרים . ' הפעולה יצרה גלי תסיסה וזעם בקרב החברה הפלסטינית ברצועה , ובעקבותיה החליט נאצר על ארגון תנועת המחאה הפלסטינית לכלי יעיל נגד ישראל - 154 צאלח חלף , ללא מולדת , עמ' . 52 15 . Danny Rubinstein , The Mysteryof Arafat , p . 34 156 ראו : UNA , Series 275 , Box 5 , File 8-. דוחות שבועיים של ועדת שביתת הנשק חתומים בידי גנרל ברנס , מ 14 בינואר 3 , 1955 בפברואר 10 , 1955 בפברואר 17 , 1955 בפברוא...  אל הספר
כרמל