המלחמה הבין קהילתית הראשונה פרצה לאחר החלטת החלוקה באו"ם ב 29 בנובמבר , 1947 ונמשכה עד 15 במאי 1948 עת פלשו צבאות ערב למדינת ישראל הצעירה וניסו להשמידה . בעקבות פלישת צבאות ערב נהפכה מלחמת 1948 למלחמה ביךמדינתית , בין מדינת ישראל למדינות ערב השכנות . כישלונן של מדינות ערב ושל ערביי פלסטין למנוע את הקמתה של מדינת ישראל הוביל לחידוש מעשי האיבה בין שרידי הקהילה הפלסטינית ברצועה ובגדה לבין המדינה הצעירה . גל מחאה זה בא לידי ביטוי בורם בלתי פוסק של מסתננים , ובעקבותיהם פעולות גמול ישראליות . פעולות הגמול נועדו לצמצם את היקף תופעת ההסתננות באמצעות הפעלת לחץ על מדינות ערב השונות והפחדת האוכלוסייה האזרחית ' . גל מחאה זה תורגם לצורות שונות של הסתננות פלסטינית לתחומי מדינת ישראל . הבסיס המרכזי לקיומה של ההסתננות היה חוסר ההכרה במצב החדש 2 שנוצר ורצון לשנותו בכל מחיר . הרקע להמשך ההסתננות נבע מצרכים כלכליים וחבלניים כאחד , והמסתננים ידעו כי צה"ל יירה בכל מסתנן הנתפס עובר את 3 הגבול . בין המניעים הכלכליים היה מניע כלכלי עקרוני , והוא איסוף תבואה או עיבוד חקלאי של אדמות מעברו השני של הגבול . מדיני...
אל הספר