לאחר המלחמה התמקדה הספרות הפלסטינית בשני מוטיבים מרכזיים : האחד , ספרות געגועים לפלסטין , והשני , ספרות המנסה להבין את פשר האסון . ההשראה למוטיב הראשון באה מעוצמת ההרס והאסון של החברה הפלסטינית . כמות הכפרים שנעזבו וחרבו ב 1948 הוא " . 450 כל כפר שנעזב קוטלג והונצח בספרות הפליטים . הבולט בספרים אלו הוא ספרו של מצטפא מראד , 'דבאע שחיבר 11 כרכים בשם בלאדנא פלסטין . כתיבתם של כרכים אלו החלה ביפו ב 1948 והסתיימה רק ב . 1965 מדריך נפוץ זה למקומות שאינם מסתיים תמיד 92 " וב 1948 נהרס הכפר ונפוצו תושביו לכל . "עבר התרפקות זאת על העבר שהיה אפיינה את הפליטים שהחלו לתת לכיכרות , לרחובות ולבתי ספר שמות על שם כפרים שהיו ואינם . חלק מהפליטים אף שינו את שם משפחתם לשם של כפר שנמחק . מעטים המקרים שבהם הקימו הפליטים כפרים נוספים בשם זהה 93 במקום אחר , כמו הכפר ולג'ה בגזרת בית לחם או דיר בלוט בגזרת קלקיליה . המוטיב השני הופיע כבר בספרו של קסטנטין זריק , מענא אלנכבא , העוסק בסיבות לאסון . 1948 ספר נוסף שכבר הוזכר הוא ספרו של המופתי , המסביר את כישלון הצד הערבי במלחמה תוך הצדקת מעשיו . ספרו של המופתי ,...
אל הספר