מלחמת 1948 גרמה לנזק כלכלי רב לאוכלוסיית הגדה המערבית ורצועת עזה , לאובדן שוקי העבודה באזור מישור החוף , לאובדן נכסים שהיו לעשירי הגדה המערבית באזורים שנכבשו בידי ישראל , לאובדן קרקעות פוריות סביב רצועת עזה וסביב הגדה המערבית ולקשיי תעבורה והובלת סחורות ומוצרים לרצועת עזה ולגדה המערבית . קודם לכן היו המוצרים מגיעים מנמלי יפו וחיפה , ועתה היו תלויים בהובלות ארוכות ויקרות דרך ירדן או מצרים . הנזקים הכלכליים הכבדים לכלכלת הרצועה והגדה היו חמורים יותר אצל אוכלוסיית הפליטים . אוכלוסייה זו איבדה לא רק את רכושה , אלא גם את מעמדה ואת מגוריה . היא 49 להב מנתח בפירוט את סוגיית האחריות למצב שנוצר ואת הגורמים הערביים שהשפיעו , כמו נטישת המנהיגות , השפעת אירוע דיר יאסין ועוד . מרדכי להב , חמישים שנות הפליטים הפלסטינים , עמ' . 280-231 זאת בניגוד לעמדת מוריס , המבחין בין שתי תקופות במדיניות הישראלית וטוען כי המשך מגמת הגירוש אחרי יוני 1948 היה כבר במסגרת תהליך מכוון להוצאת האוכלוסייה . בני מוריס , לידתה של בעיית הפליטים , עמ' . 390 , 386 51 טענות הצדדים בקשר לפליטים נמצאות אצל : . Avi Shlaim , The ir...
אל הספר