המחתרות בעיני הציבור הדתי

כפי שכבר ראינו , מאיר פעיל ביקש לשלול מיסודם את המיתוסים שעיצב הישוב היהודי על מחתרותיו בעמל רב . אולי אפשר להסביר זאת על רקע הקמת המדינה דוקא , ומתוך מבט לאחור . בתקופה המודרנית שלא כבימי הביניים , מדינות ומוסדותיהן שוב אינן נוטות לשאוב להן לגיטימציה דתית . בד בבד , נחלשה השפעת הדת בתפקידיה החברתיים : יצירת הרגשת קולקטיביות , וחיזוק הסדר החברתי והעמקת הזהות העצמית מתור הרגשת שייכות לקבוצה לאומית . במידה רבה התחוללו תהליכים כאלה גם בישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה ונראה שהם אף התחזקו לאחר השואה ועם קום המדינה , משהתברר שעצם הצורך במדינה היא הלגיטימציה העיקרית שלה . עם זאת כבר עמדנו בעבודה זו , שחילין מלא לא היה אפשרי והתנועה הציונית גם לא רצתה בו . בראשית תקופת המנדט היא אפילו שאפה ללגיטימציה ישירה מן הממסד הדתי , כדי לאשש את טענתה לזכות היסטורית על ארץ ישראל . גם המחתרות לא רצו בחילון מלא , וטענו להמשכיות עם המסורת הפוליטית היהודית . אך בגלל הערעור על עצם גרעינו של המיתוס , בערעורו של פעיל ושל אחרים וכערעורם של "הכנענים" עוד בתקופת המחתרות ; ובגלל ויכוח המחתרות בינן לבין עצמן לגבי חל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן