אומדן העובדות שאי אפשר לראות בשעת המעשה , חולקים בו רב ושמואל אם הולכים בממון אחר הרוב , כמו שנתבאר למעלה . כדי לבאר שאין מחלוקת זו אלא באומדן זה , ולא באומדן עובדות שאפשר לראותן בשעת המעשה , וכדי לבאר מה כלול בעובדות שאי אפשר לראות בשעת המעשה אבל הן נצרכות לגוף המעשה ולפסק הדין , יש לעיין בסוגיית התלמוד על מחלוקת זו : 8 r "המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן , רב אמר : הרי זה מקח טעות , ושמואל אמר - . יכול לומר לו : לשחיטה מכרתיו לד ... רב אמר : הרי זה מקח טעות , בתר רובא אזלינן ורובא לרדיא ( לחרישה ) זבני , ושמואל אמר לך . כי אזלינן בתר רובא באיסורא , בממונא . "לא האומדן הוא שרוב בני אדם לוקחים שור לחרישה ולא לשחיטה , הלכך לפי רב הולכים לפי רוב זה , ולפי שמואל אין הולכים אחר רוב זה , לפיכך אין אומרים שזה מיקח טעות . אימתי היה זה מיקח טעות לפי שמואל ? כשהיו כל בני אדם , חוץ מיחידים , לוקחים שור לחרישה ולא לשחיטה . כאן אין הטענות והראיות על עצם מעשה המכירה , והכל מודים שהיתה מכירה , אלא על דעתם של בעלי הדין למה נתכוונו , לחרישה או לשחיטה . וכוונה זו ודעת זו היא מן הדברים שאין העדים יכולים לרא...
אל הספר