בדומה למחלוקת אם שני עדים שראו את המעשה ממקומות שונים ובזמנים שונים מצטרפים , מובאת מחלוקת 189 בין שמואל לרבא : "אמר רב יהודה אמר שמואל : עד ודיין מצטרפין ... אמר רבא ...: מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא , ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד . "סהדא ופירש רש"י , שטר שיש בו קיום בית דין , והלווה טוען שהשטר וקיומו מזויפים , ובא אחד מעדי השטר והעיד על כתב ידו ובא אחד מן הדיינים והעיד על כתב ידו , לדעת שמואל מצטרפים הם להכשיר את השטר , ולדעת רבא אין מצטרפים , לפי שעדי השטר מעידים על מנה שבשטר והדיינים מעידים שבפניהם נתקיים השטר , ואין כאן די פרטים שאפשר להשוות אותם כדי לגלות אם מכחישים הם זה את זה ומחמת כן יהיו יראים לשקר . אבל הרמב"ם 190 פירש , שעד שהעיד שראה את ההלוואה ודיין שהעיד שבפניו 188 סוטה פ"א ה"א , על פי קרבן העדה שם . 189 כתובות כא ע"א . 190 הלכות עדות פ"ד ה"ו . העידו שבי עדים על ההלוואה , מצטרפים . ולדעת רבא , אין מצטרפים , לפי שהעד מעיד על ההלוואה והדיין אינו מעיד אלא שבפניו נתחייב הלווה , אבל אינו יודע אם נתחייב באמת או בשקר . ולפי פירוש זה אין המחלוקת דומה למחלוקת אם ניתן ...
אל הספר