ב. דין מודה במקצת וכופר הכל

טיבה של השבועה שהיא באה להפריש את בעל הדין מן האיסור ומן ההשתמטות , כשאומרים שדרך בעלי הדין בטענה כזו להורות היתר לעצמם ולהשתמט , מתבאר בדיני שבועת המודה במקצת הטענה ודיני הכופר בכל . " אמר רבה : מפני מה אמרה תורה , מודה מקצת הטענה ישבע ? חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו , והאי בכוליה בעי דנכפריה , והא דלא כפריה משום דאין אדם מעיז פניו , והאי בכוליה בעי דלודי ליה , והאי דלא אודי אשתמוטי הוא דקא מישתמט מיניה , סבר , עד דהוו לי זוזי ופרענא ליה , ואמר רחמנא ן רמי שבועה עליה כי היכי דלודי ליה . "בכוליה 18 כלומר , "אין כפירה זו כפירה המחזקת בשקרות , דבכוליה בעי דלודי , אלא שכופר דרך , "השמטה כלשון המאירי . מדברי רבה , "מפני מה אמרה , "תורה יש ללמוד שרבה נותן טעם לדין של התורה . ופירשו בעלי התוספות : "לא אתי רבה לפרושי טעמא דקרא , למה חייבה שבועה במודה במקצת , דרבי שמעון הוא דוקא דדריש טעמיה דקרא גבי אלמנת עשיר ( בבא מציעא קטו ע"א , ( אלא הכי פירושא , אמאי אינו נאמן בלא שבועה מיגו דאי בעי כפר הכל , או ניליף מהכא דלא נימא מגו בעלמא" ( כלומר , ונלמד מכאן לכל התורה שאין דין מגו , ( כלשון ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן