לא זו בלבד שהעדים נפסלים אם העידו על פי אומדן דעתם והשערתם על המעשה , אלא גם אם העידו עד מפי עד עדותם פסולה . ואף דין זה עולה מן הדין על החקירות והבדיקות . 62 הטעם שעד מפי עד פסול , משום שפרטי המעשה או מקצתם שמע העד מאדם אחר ולא ראה בעיניו . אפילו האחר הוא אדם נאמן , לא עמד האחר בחקירות ובדרישות ובבדיקות , ואפשר שהוסיף או גרע פרטים מתוך שכחה וטעות או גוזמה או כוונת שקר , ונתן בכך כוונה אחרת למעשה שראה ממה שיש לו באמת , והדיינים לא יידעו את האמת שעל פיה יש לחייב או לזכות את בעלי הדין . והוא הדין עדים שהעידו על חצי דבר ולא על דבר שלם , פסולים . 93 שכן , אם ראה העד מקצתו של פרט בלבד , שאין לו משמעות לעצמו , אין הוא מבין את מה שראה ואת מקומו במעשה כולו , ואפשר שיוסיף ויגרע בעדותו ממה שראה , יעוות ויסרס את מה שראה , כדי ליתן לו משמעות , ומשמעות זו תהיה שונה מן המשמעות שיש לפרט כולו במעשה במציאות . נמצא שיעיד על דבר שאינו אמת , הלכך אינו נאמן להעיד על חצי דבר . עדים שהעידו בבית דין רשאים לחזור בהם ממה שהעידו תוך כדי דיבור , אבל לאחר מכן אינם יכולים עוד לחזור בהם ולשנות את עדותם . אבל אם אמר...
אל הספר