א. נאמנות בעל־הדין

בעלי הדין עצמם פסולים לעדות מאותו הטעם שקרובים פסולים לעדות , " אדם קרוב אצל - ' , "עצמו והוא הטעם שנוגעים בעדות פסולים להעיד באותו עניין שהם נוגעים בו . שכן , אף בעלי הדין ישקרו בכל העניין או במקצת פרטים ועובדות באותו עניין , כדי שדבריהם יהיו לטובת עצמם . אמנם קרובים לא רק משקרים אלא גם טועים במה שהם רואים ובמה שהם מעידים . הם רואים פרטים בדמיונם שהיו רוצים שיהיו במציאות , והם מגזימים ומוסיפים פרטים שלא היו , ושוכחים פרטים שהיו , אבל בעלי הדין עצמם בקיאים בעניינם ורגילים בו ואינם טועים בו . הלכך , כשאומרים שבעלי הדין בעניין זד , אינם משקרים , עדותם כשרה , ולא עוד אלא שמחמת בקיאותם בעניין זה שהם רגילים לומר בו את האמת , הם נאמנים בדיבורם שלהם בלבד , ולא כעדים שנאמנים רק כששני עדים מעידים . בשלוש דרכים נאמן בעל הדין בדבריו . ראשית , כשיש לבעל הדין חזקה . כלומר , כשהוא טוען עובדות ומעשים שעשה או שנעשו לו , כשדרך בני אדם במצבו לעשות מעשים כאלה , או שנעשים להם מעשים כאלה . שנית , כשיש לבעל הדין מגו . כלומר , כשהוא מודה במקצת הטענות של בעל דינו או בכולן , אבל מוסיף וטוען עובדות אחרות שלא טע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן