" למדנו בארץ לכבוש את הלב" ( ממכתב של רחל כצנל 0 ון לזלמן רובשוב ) מאורעות תרבותיים אותנטיים מתרחשים לאו דווקא במקום בו אנו מצפים להם - מרכז "הזירה" התרבותית המוצף באורותיה של התיקשוךת . לעתים הם מתרחשים בשוליה האפלוליים של אותה זירה ואפילו מעבר להם , במקומות היכולים להיראות לנו עזובים ועקרים , בני תחום שזה כבר חדלו ממנו תנועה ותנובה . כאשר מתרחש מאורע תרבותי משמעותי במקום בלתי צפוי כזה , עשוי הוא , במידה שיש בכוחנו להבחין בו , להאיר את ה"זירה" מזווית חדשה , לשנות את תחומיה , להרחיב את גבולותיה , ובאותה שעה גם לנער את המערך המתקשח של ציפיות התרבות שלנו , שנעשו מותנות וממילאיות , לרסק את מה שהסתייד בו ולשנות בצורה זו לא רק את תמונת התרבות כי אם גם אותנו , המתבוננים בה . מאורע כזה יכול היה להתרחש זה לא כבר עם הופעת הספר אדם כמו שהוא - מבחר מקיף מתוך יומניה האישיים ( בתוספת קטעי מכתבים ורשימות ) של רחל כצנלסוךשז"ר ' . לכאורה , מה יכול להרעיש את לבנו בספר כזה ? המחברת , מי שהיתה חלוצת העליה השניה , ממנהיגות תנועת הפועלות של הסתדרות העובדים , בת מובהקת לאצולת מפא"י ההיסטורית , אשתו של זלמן ...
אל הספר